Thursday, November 29, 2012

נצא מזה


אני יוצאת מזה . הרבה יותר מהר מפעם .
יש 'סולם זהב בקצה של בור' * 

עברו שבועיים טראומטים על כולנו בארץ הזאת .
ונדמה שאנחנו חיים בתקופה מבלבלת ואנשים נסערים ומתרגשים ונתפס להם הגב ,
וממהרים לחזור אל המסלול ולהתנהג כרגיל , ובחירות וכעסים ,ולאנשים נתפס הלב.
חברה שלי אומרת שזה תמיד היה כך, לא היה כאן קל יותר . 
אף פעם .
כשאני בבית ,כשאני ברחובות של פרדס חנה ,
בהופעת רוק, מול ציור שמרגש אותי .
כשהילדים משחקים בחדר על השטיח .
הבחירה בטוב, ההשתדלות והרצון לראות אותו , 
כמו סולם זהב .

ויש מתנות לכולם .


*אביתר בנאי אומר את זה יפה , 
הוא מוצא את אלוהים
אני את עצמי .

Sunday, November 25, 2012

שלא תפסיקי לחייך



כשהלקוחות שלי מחייכות אני מחייכת.
מעבר לזה שאני אוהבת את העבודה שלי, ונכנסת בכל פעם לתוך העולם שאני מצלמת ורואה ברכה בהצלחות של הלקוחות שלי שעל חלקן סיפרתי כאן, וכאן, וכאן....
אני פוגשת רבות שמהססות,שרוצות לצלם ,ומתקשרות אבל אז מתחילות עם המחשבות והתוכניות ,ומרגישות שצריך להספיק הכל ביום אחד, ונלחצות, ורוצות גם וגם וגם..ולבסוף מוותרות .
ויורדות מזה.
עד הפעם הבאה שמישהו יגיד לה :"הדברים שאת עושה כלכך יפים, למה לא ראיתי אותם אף פעם ? " והכוונה היא - איך קרה שאת לא נראית ברשת ? איך לא קיבלתי ממך אף פעם מייל עם תמונה שמשכה את עיני ? למה לא חרוט לי בזכרון אימג' של מה שאת מייצרת ?...
בעסק קטן מתחילים לבד : לייצר לבד לשווק לבד לצלם לבד .כולן יודעות שתמונות טובות הן חובה עסקית בימנו.
ולכן משקיעות זמן וכסף בצילומים : קונות רקעים ,מצלמה , תאורה ,משתפרות מפעם לפעם, מתאמצות מאוד להוציא תמונות יפות.
אבל התמונות לא מספקות אותן ,אין להן עם מה לעבוד.
הן יודעות שהמוצר שלהן יותר יפה .
יום צילום הוא דבר יקר ,דורש התארגנות, דורש הכנה, דורש שעות של עבודה מאומצת ,זה נראה מבהיל לעסק קטן, זו השקעה כבדה על תקציב ההוצאות של יוצרת אחת .
ורבות פשוט נתקעות בלופ הזה של תקציב מול הכנסות . 

אני אומרת:
לא צריך ישר הכל !
אפשר לבחור ,בצעדים מדודים .
בתקציב הגיוני , לרכוש כלים שיובילו אתכן את העסק שלכן קדימה ,
אפשר שהכלים האלה יביאו את התוצאות שאתן כלכך מייחלות להן.

את מבלה שעות בסטודיו ובמחשבות על המוצרים הכי יפים שאת יוצרת ,
הלקוחות שלך לא יכולות לנחש את זה ,הן צריכות לראות . כמעט לחוש . להתאהב ולרצות .
צריך להשקיע בפרזנטציה שלך כי מגיע לך ,כי מגיע להצלחה שלך לעסק ולמוצרים שלך לבלוט בהמון .


אם לא הייתי יודעת את ההשפעה המוכחת והמיידית שתקבלו מיום צילום כזה ,לא הייתי יושבת עכשיו לכתוב את זה . לא הייתי יוצאת בהצעה המיוחדת הזו 
אפשר לקבל התחלה טובה .
משהו במידה שלך בדיוק .
אז אני מכריזה בזאת על: 
"לא תפסיקי לחייך " יום של התחלה טובה לעסקים .
כל אחת תקבל שעת צילום בסטודיו , המחיר סבבה , ובשעה אנחנו יכולות להספיק המון !
תבואי מוכנה ,תבואי עמוסה במוצרים , נצלם וגם נספיק עוד .
בואי נעשה סשן מיוחד שיתן לך כלים להתחיל,
בואי . 
תראי תוצאות ברבעון הקרוב ואז תוכלי להמשיך לחלום הבא .

גם אם תצטרכי להתאים את עצמך ללו"ז ולתאריך .
אולי תצטרכי להזיז משהו שכבר תכננת?אולי תצטרכי לסיים עוד מוצר אחד עד אז ?
 זו הזדמנות חד פעמית ושווה לך להצטרף.


אז קחי החלטה , והרשמי לסשן ,
שווה לך להתאמץ על זה
את לא תפסיקי לחייך .


* לפרטים והרשמה 0522454032 או noazeni@gmail.com 
*מותנה במינימום משתתפות  , תשלום בעת ההרשמה  .

Wednesday, November 21, 2012

אש - דוד


המצב הזה,
כן או לא .
מלחמה או לא, עבודה או חופשה .
שישה ילדים ארבעה מבוגרים - שני זוגות ,
בבית אחד לא גדול מנסים להתנהג כאילו כרגיל .
שלושה ילדים ללא מסגרת רשמית ללא אמא ואבא שנשארו בבית,בחזית.
ושני בוגרים עסוקים בעלי עסקים עצמאיים , אנשים שרגילים לפעול כל הזמן
ועכשיו הם כאן מסתובבים , מחפשים במה הם יכולים לעזור .
אמא מבשלת אבא תולה נדנדה ומסיע את הילדים...מנסים
ליצור שגרה בכאוס .
כולנו משתדלים , נינוחים , ללא חרדה ומתח - מנסים לבנות שיגרה .
כולנו יחד בשני חדרי שינה, ושק"שים בסלון ...
ואחת צלמת עצמאית , שרגילה לעבוד מהבית בשקט של הבוקר ,כשהבית ריק
עכשיו -לכי תנסי לעבוד .
כלכך הרבה מחשבות ורעיונות יש לי ,ותוכניות ושיתופי פעולה וימים של צילומים לתכנן.
אבל לחיים יש קצב ונדרשת תשמת לבי במקומות אחרים ,
נדרשת עבודה עדינה ומדוייקת של שמירה על מה שיש,של נתינה למי שצריך .
ובקיצור -לשנות את מערך הכוחות לטובת שלום בית ושקט פנימי.
שלושה ימים לא ניגשתי לפינת העבודה שלי .צילמתי .
לאט לאט מתרגלים ,כל אחד מוצא את הפינה שלו  , הילדים הוזמנו להתארח בגן ובבית הספר .
ואני מוצאת את הקצב החדש שמתאים לתקופה הזו.
אמנם המוזות שותקות כשהתותחים רועמים  , אבל עסקים צריכים להמשיך לפעול ,לחשוב קדימה לתכנן את העתיד .
אוטוטו סוף שנת 2012 ויש לי תוכניות .
אני מחליטה להמשיך לעבוד .
 
זה פשוט לוקח לי הרבה יותר זמן , אבל הכוונה להמשיך קדימה.
לא יעזור לאף אחד אם נוותר נתקפל ונשב בחושך עד שייגמר, יש לנו תפקיד לשמור על האור על העשייה יש דברים לעשות,תמונות לצלם ,עסקים להצעיד קדימה.
אחר הצהריים תמרי ביקשה לראות סרט בטלויזיה , הדלקנו ,חדשות -מראים בניין באשדוד שחטף פגיעה ישירה .
והקליפה הגסה המגנה עלי נושרת : זו אשדוד עירי האהובה ,עיר של ים וקניות ,של מבטא צרפתי ונשים מטופחות , שדרת בתי קפה מלאים ופסאג' נטוש לטובת קניון .
אשדוד .
מאז שיש לי שלושה ילדים ההזדמנות היחידה שלי להיות קצת לבד היא כשאני משאירה אותם אצל אמי לכמה שעות ונוסעת לאשדוד , לנפוש.
יש לי ים של זכרונות מהעיר .
ניגשת לאלבום התמונות הישן ומחפשת את אשדוד שלי של פעם.

פחות מוזנחת מפרדס חנה אבל אווירה דומה ,כולם מכירים את כולם , הולכים הרבה ברגל,חוף הים הקרוב לכל נקודה .
גבעת יונה .
את המציאות הקשה של הפגזות כמעשה חולין אני מכירה דרך משפחתי ,דרך המושב בו גדלתי , הנוף כמו גם האווירה אינם זרים לי.
בשביל אשדוד היפה לחוף ים
בשביל כולנו
אני מתפללת לשיגרה חדשה , לכולנו שיגרה שתהיה של בניה ולא של הרס
ובנתיים
כל אחת בקצב שלה .
ואני בקצב שלי , ממשיכה .


Thursday, November 15, 2012

סינרגיה מוֹכרת

הלקוחות שלי עובדות יפה . כייף לראות אותן פורחות .
קודם כל הן יוצרות מוכשרות שהולכות עם החלום, גם אם קשה בהתחלה,גם אם הדרך מבהילה ,הן הולכות על זה .
בהתחלה מצלמות לבד ,אחר כך מחליטות להשקיע בעצמן ומזמינות סשן צילומים.
תמונות מוֹכרוֹת-  לא רק מספרות לא רק מייצגות - הן עושות את המכירה .
תמיד ידעתי , עכשיו אני רואה .
בזכות שיתוף בתהליך אני רואה את הטבלאות בחנות האטסי
אני רואה אל כמויות הלייקים בעמוד העסקי
אני מקבלת מהן מכתבים מרגשים והן מספרות לי ולעולם על התהליך המרגש שקורה להן,
הנה דוגמה: 

"אני בהלם...

אני שמחה...
אני מוחמאת ונבוכה...
אני עדיין בהלם...
אני מתרגשת...  
אני חושבת בלי הפסקה...
אני מוצפת....
אני נרגשת...
נגשת למחשב כל דקה..."

רחלי באה להצטלם ביום מרוכז של צילומים שעשתה ליהי ממותק בוטיק סוכר ללקוחות הכי טובות שלה , חיפשה הזדמנות לצ'פר את הלקוחות שלה ומצאה אוצר .
היא רצתה לתת להן תמונות ונתנה להן חלום שמתגשם .(על הרעיון תוכלו לקרא כאן
וקיבלה על הדרך תנועה חזקה בחנות , בבלוג, באתר שלה .
קוראים לזה באזז
והוא הכי מצליח כשיש שיתוף פעולה  .

רחלי הצטלמה במשך עשר דקות בערך, על אותו רקע כמו כל הנשים האחרות שהצטלמו ,
אבל היא התכוננה היטב לסשן
ובנתה על הסט האחיד עולם משלה .
וזה הצליח לה .
הבוקר הגיע אלי הפוסט המרגש שכתבה בשעת לילה מאוחרת כשלא הצליחה להרדם מרוב התרגשות .
בעקבות הצילומים היא קיבלה כלכך הרבה תגובות נלהבות שהחליטה לפתח מוצר חדש פתחה דף עסקי בפיסבוק וההצלחה כבר סוחפת אותה בין סדנאות למכירות למפגשי נשים יוצרות.
היא משתפת אותי ומספרת לי על התהליך ואני מתמלאת שמחה ותחושת הייעוד מלבלבת:

"..ברגע שהתמונות עלו לפייסבוק, חשבתי שיהיה נחמד לפתוח דף עסקי שירכז את התמונות האלה... ומאותו הרגע השתנו חיי!
LIKE אחרי LIKE ותוך כמה שעות התקרבתי ל-200 לייקים. מיילים עם שאלות, התעניינות בסדנאות, התלהבות גדולה ופרגון גורף ואני בהלם. בסה"כ חשבתי שאמכור כמה טופרים מצויירים ואולי מישהו גם ירצה ללמוד את זה...

אדוה ברונר ממשיכה לשעוט קדימה ונראה שאין סיבה שזה לא יקרה, זו שנת הפריצה הגדולה שלה .
היא זכתה בתחרות המעצבת המבטיחה של כלכליסט, השתתפה בשבוע האופנה בתל אביב , קיבלה שער במגזין אופנה , ודאבל בספר עיצוב , בנתה אתר חדש ומדליק . פתחה שווקים חדשים בעולם .
והחנות שלה באטסי מוכרת כמו שלא מכרה מעולם .

" מסקנות עד כה-החלפת התמונות בחנות הביאה לגדילה משמעותית בכניסות לפריטים- התמונה הראשונה גורמת לאנשים להקליק ולרצות לראות עוד - ולאט לאט ישנה גם עליה במספר הכניסות לחנות עצמה, אתמול גם מכרתי XX פריטים עם תמונות חדשות ( שזה יפה בהתחשב שבחודש האחרון כולו מכרתי X פריטים) אמשיך לעדכן- שתהיה שבת שלום (:
איזה כייף לפתוח את אטסי ולגלות שאנחנו בעמוד הראשון !!

ואת כל זה היא מספרת ומשתפת ואני מרגישה שיש לי חלק בזה.
כי כמו שאדוה הסבירה לי - כשהתמונה מושכת את העין אנשים מקליקים עליה מסתקרנים ונכנסים אל החנות, משם הדרך אל המכירה קלה יותר, כי האימג' שנחרט במוחם לא מניח להם ללכת לישון לפני שהזמינו את הבגד הנחשק .
קוראים לזה סינרגיה - וזה קסם שעובד כשמשתפים פעולה .

תעשו לי טובה אישית - אל תחסכו בצילום !
לא משנה במי תבחרו לצלם לכן ' אל תלכו לחאפרים ,
צילומים ב"מאה שקל" יחזירו אתכן אל שולחן העבודה , בלי חומרים לפרסום ועם אכזבה ששום פוטושופ לא יוכל לתקן.
עדיף שתחסכו ותמתינו, כמו למסעדה טובה ,כמו שוקולד איכותי ,
יש הבדל גדול בין צילום איכותי לכזה שצריך לשבת אח"כ לעבוד עליו כדי שאפשר יהיה להשתמש בו בכלל...
ומדובר כאן על הדרך בה אתן מציגות את העסק שלכן בפני העולם.
העולם עובד על דימויים והם חייבים להיות טובים לשקף את הייחוד שלכן,
אתן רוצות לבלוט בקהל ולא להיות אחת מסרט נע .
תשקיעו בעסק שלכן.
תצליחו !

* צילומים לעסקים שרוצים לצמוח - לפרטים והזמנות 0522454032 

Tuesday, November 13, 2012

מתנות לכולם *

" הלו , מה קורה? אני לא יכולה לדבר אני באמצע לקנות מתנה ליום הולדת "
"עוד פעם מתנה ? את כל היום קונה מתנות , מה זה היומהולדת הזה ? טוב דברי איתי אח"כ "

בשבת חגגנו יום הולדת קבוצתי של משפחת לוין .בקיבוץ.
אני מתארת לחברה את ההרכב המשפחתי (מסבירה למה בעצם בכל פעם שהיא התקשרה  הייתי עסוקה באיזו חנות) 
אז ככה  :
יום הולדת 50 ליוד שכשהיה חייל והגיע לקיבוץ קיבל כמשפחה מאמצת את אילן ושרה לוין . והתחתן עם בק' ונולדו להם ילדים . ונשארו חלק מהמשפחה , אחים ונכדים לכל דבר ודבר , יוד מבשל מעולה ואני קרועה על הדרך הנון שלאנטית בה הוא עושה הכל , בחיוך .
יום הולדת 19 (!) לבן של יוד ובק' . החתיך שמהפנט את תמרי שלנו ומשחק כדורגל עם הבנים שנתלים עליו בהערצה .
יום הולדת לאו' היפיפה הבת של ימימה  ולאי'  הבן של "יודית" זוגתו של י' האלמן של ימימה .
ימימה כשהיתה ילדה יתומה מאם ,אימצה את משפחת לוין למשפחתה .והיתה אחות של הבנים עד שנפטרה לפני שש שנים( תכף שבע )
היא דאגה לנו ,בנות המשפחה , שלא נישאר לבד על המרפסת ,ושלחה לנו את יודית לתת חום ואהבה למשפחה שנשארה מתגעגעת והמומה .
בסלון , מתפתחת שיחה של בני העשרה הנבונים -על חינוך שטחים כבושים וציונות חדשה , ימין ושמאל מתנגשים כאן בקיבוץ. והלב נשאר פתוח ואוהב .
ויום הולדת לאחיינית נעמה , ולמי עוד ? למי ? ..(מריצה בראש את המתנות שקנינו..)
אה כן ! בטח !! לאמה ואלון בני שנה - התינוקות שנולדו לשני אחים, הגיסים שלי .
ולקטי ואלן שבאו מפריז . והביאו ניחוח של אירופה שיחות על אומנות וילדים והביאו סנט מור על קש, כמו ששולי אוהב 
ככה חגגנו , עם עוגה פושטית והרבה אוכל טוב. ו..מתנות ..
משפחה בהרכב מיוחד. 
לא רק דם קושר ביננו,
אלא אהבה והרגל וכל הדברים הקטנים שהם משפחה .
ולמה אני מספרת את זה ?
כי לא סתם , לא סתם נולדתי לשבט עתיק , לא סתם התמקמתי עם הלוינים , לא סתם אני מצלמת משפחות.
כי אני יודעת שמשפחה זה לאו דווקא הדבר שאליו נולדים

כי אני רואה בין הקווים את הלבבות הפועמים, את היופי והייחוד של כל משפחה בכל הרכב .
יש משפחות שגרות קרוב ויש שרחוק יש דודים מפוזרים בעולם ויש שכולם באותו רחוב .
ויש כאלה שהורכבו מחדש
למשל אצל ניצולי שואה, יש את משפחת "בן עיר" שזה אומר- אם מישהו שרד מאותה עיר או עיירה , זה אומר שהם משפחה באים לחתונות ובר מצווה והלוויות.
שטויות.
לא חתונה לא דם ולא מיקום גיאוגרפי,
לא חשוב כלום.
העיקר שמרגישים קרובים , מוכרים , מחוייבים זה לזה ערבים ואוהבים,
ולפעמים גם מעוצבנים או מתלוננים.
העיקר שבאים לחתונות בר מצווה ושבתות על המרפסת , תתלוננו תבכו תתרגזו ותאהבו .
אבל ככה זה
משפחה לא בוחרים.

כל משפחה היא יפה , לכל משפחה יש הסטוריה מרגשת , צריך את הפילטר הנכון כדי לראות את זה , להדגיש ולהפוך אותו לסיפור משפחתי מצולם  

צילומי משפחות בראיה מרחבית , לפרטים והזמנות 052-2454032 


Tuesday, November 6, 2012

זה כמו להיות סופרת, בתמונות.


נ' התקשרה בערב .
עניתי במתח מסוים (אני יודעת שהשליח הגיע עם האלבום...)
"הלו ? "..ושתקתי 
זה כמו לידה..כמו להצליח במבחן בכל פעם מחדש, כשהלקוחה רואה את התמונות באלבום.
"זה מושלם ! " היא אומרת לי בשמחה
"הללויה " אני מתעוררת .
"אוי נ', איך באת לי בזמן " 
הייתי זקוקה לשמוע משהו טוב שעשיתי היום 

ואנחנו מדברות על האלבום  שערכתי להם בחדוות יצירה .
אלבום שהוא סיפור של יום אחד בחופשה השנתית בישראל .
היא אומרת שהכל כלכך נכון ואמתי  האלבום שערכתי להם תואם אם החוויה .
"..ונורא יפה התמונה שבחרת לפתיחה "
"ראית , ראית את הבוגונביליה ? זה עמוד שעשיתי במיוחד בשבילך "
 "כן " היא צוחקת
"וד' , עם הבלאקברי ?" אני ממשיכה בהתרפקות על המחמאות שהרווחתי ביושר ,
"זה כלכך נכון ,תפסת אות בכזה מבט, בדיוק המבט של -תפסו אותי ."
" חשבתי איך תשבו בלונדון ותראו את האלבום  "
באמת חשבתי על זה , על איך המשפחה הזו תקבל מזכרת מלאה שמש וחיוכים .
לונדון תמיד נראית אפורה (חוץ מבסרטים של יו גראנט שהם יותר אמריקאים במהותם..)
גם לי התמונות האלה מזכירות רגעים יפים  .
שעה וחצי של טיול בתל אביב בה נפשו בקיץ.
לא רק צילומים , גם אלבום.
האלבום הוא הדובדבן שבקצפת , היצירה השלמה שלי - חיבור של התמונות ועריכה שלהן לפרטי הסיפור האישי המשפחתי .
אני עורכת את האלבומים בכוונה מיוחדת לכל משפחה .
הצילומים הדיגיטליים נשארים על המחשב ,אבל
 כשאני מכינה אלבום הם הופכים זמינים, ומזמינים לישיבה משותפת ודיפדוף בתמונות .
לחזור אל החוויה שוב ושוב ולא רק על גבי מסך.
אלבום כרוך . ספר של המשפחה .
יש משפחות שעושות כזה אלבום כל כמה חודשים , יש כאלה שעושות אותו פעם בשנה . יש לי לקוחות שעלו על הפטנט הזה ובכל פעם שרוצים לתת מתנה למישהו שיקר להם באמת ומכל הלב מזמינים אצלי אלבום .
האלבום שמחזיקים ביד שמונח בסלון שנמצא בספריה, שאפשר להכין כמוהו ולתת לסבתא - האלבום הוא מה שנשאר .

בערב כזה , עם טלפון כזה מלקוחה ,אני מודה על מזלי הטוב .
על הפירות שאני טועמת מעמל של שנים .
יש דבר שאני יודעת לעשות, זו המתנה שקיבלתי : לראות ולשמוע לחוש הכל ,גם דברים שעוברים כאילו בלי שישימו אליהם לב .
אותן רגישויות  שעושות אותי לפעמים עצבנית במקומות רועשים , מאפשרות לי להיות נוכחת לראות את הדברים הקטנים, לזכור שהאישה אוהבת בוגונוויליה ,לשמוע מה אומרים הילדים ...
לראות בדברים הכי פשוטים את הקורים הדקים היפים של משפחה .
לקלוט את האופי הייחודי של כל משפחה איך נרקמים היחסים .


והבוקר אני מוצאת את עצמי יושבת ומדפדפת באלבומי התמונות שלנו , לא תמיד סנדלרים הולכים יחפים. 



* ספר צילום משפחתי  יצירה שלמה .רוצה גם ?  לפרטים והזמנות 0522454032