Saturday, May 21, 2011

טבעת של גנב צרפתי * פוסט תאום (תאומים לא זהים) עם חלי גולדנברג 'תקריב'

בבלוג של חלי גולדנברג מתהווה פרוייקט לא מוצהר 'סיפורי טבעות 'אני קוראת את הסיפורים המרגשים ,טבעת אחת שם אני מכירה באופן אישי.
פעם לפני אחת עשרה שנים נסענו לילה אחד בחזרה מחניתה ,האביר הכלב ואני  ,שלושה באוטו הירוק . באזור יוקנעם תוך כדי שיחה רומנטית הוא אמר 'חשבתי לשמור את זה לזמן אחר אבל זה נראה לי זמן מתאים ' והוציא מכיסו שקית ניילון ובה טבעת קטנה ה טבעת . 
הטבעת של סבתא חנה שהספקתי להכיר ונפטרה באותה שנה .
וזה סיפור הטבעת: 


בתחילת שנות החמישים ,קבוצת יהודים פריזאים שחזרו לחיים שעל פני האדמה עוסקת ביצור סריגים (פבריקון טריקו  ...בצרפתית זה נשמע טעים ) 
אברהם רודי ,אב לשלושה(שניים שלו ואחד בנה של אחות אשתו,שנותר לבדו אחרי המלחמה ) נוסע לקנות צמר עבור  הסורגים .העסקה אמורה לספק לכולם צמר לעונה שלמה ,קניה סיטונאית בהנחה גדולה, החלפת מזומנים ברווח נקי לפרנסת המשפחה . 
אברהם רודי נוסע לצפון צרפת  נפגש עם סוחר הצמר מעביר לידיו את השטרות ,והסוחר מסתובב ובורח מהמקום דרך דלת צדדית..
 'אבא לא ידע מה לעשות ' מספרת שרה בתו 'מצד אחד הוא צריך לדווח לכל שותפיו על כשלון העיסקה ומהצד השני העיסקה היתה ,איך לאמר ,לא הכי חוקית מבחינת שלטונות המס בצרפת...' שותפיו החליטו לוותר על העסקה מחשש השלטונות ואברהם שחש את משקל הגזלה על כתפיו ואשר חוש הצדק שלו היה מפותח לא השלים עם הגזרה: התלונן במשטרה קיבל יעוץ משפטי ויצא לחפש אחר הגזלן ברחבי צרפת.
במסעו היה נע ונד ובכל מחוז אליו הגיע רכש  קנקן מקומי לאוסף הקנקנים של אשתו (חלק מהקנקנים נמצאים עד היום במטבח של שרה ) 
המסע נמשך חודשים ספורים, מלווה בחששות ונלחם בייאוש מגיע בסופו אברהם רודי לדרום צרפת ,שם נלכד הגנב עם פילגשו . את הכסף בזבז הגוי מזמן, נותרו מכונית שקנה לעצמו ושתי טבעות יהלום: אחת של אשתו ואחת של הפילגש . אברהם ,יהודי הגון, חלק עם שותפיו את השלל הזעום ולאשתו חנה הוא הביא טבעת יהלומים דקה ועדינה חרוטה בעבודת יד , הטבעת של הפילגש .


הטבעת של סבתא חנה אישה מסורה אמא פולניה מקורית , טבעתה של הפילגש , היא הטבעת שעשתה ממני אישה מהוגנת...






4 comments:

  1. נעה, סיפור נהדר. על הניגודים שבו ועל הדאגה המתוקה לרכוש לאוסף הקנקנים בזמן המסע הלא פשוט.

    ReplyDelete
  2. נעה יקרה,

    תודה שחלקת את הסיפור איתי, ואת הצילום גם :)

    ח ל י

    ReplyDelete